נדחתה תביעה ע"פ חוק אמנת האג להחזרת קטינה לארה"ב

1.              בפני תביעה שהגישה אמה של קטינה, כנגד אבי הקטינה, על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991.

ואלה העובדות הצריכות לעניין

2.              התובעת שהיא בעלת אזרחות כפולה (ארה"ב וישראל), והנתבע שהוא אזרח ישראלי, הכירו בישראל ונישאו בישראל ביום 09.11.95, ונולדו להם שתי בנות קטינות: ק., ילידת 16.06.97 ול. ילידת 06.07.02. לשתי הבנות אזרחות כפולה (ארה"ב וישראל).

3.              התביעה שבפני מתייחסת לקטינה ק.

4.              התובעת הינה בעלת רשיון לעריכת דין בישראל, אך נראה כי לא עבדה בתקופת נישואיה. הנתבע היה בעת מגורי הצדדים בישראל, שותף עם אחיו המנוח במסעדה. ביום 29.05.03 נהרג אחיו המנוח של הנתבע, ושותפו לעסקים, בתאונת דרכים.

5.              לאחר פטירתו של האח, החליט הנתבע לסגור את העסק המשותף, ובאוקטובר 2004 עברה המשפחה לארה"ב. בשלב ראשון נקבע מקום מושבם בפלורידה, בבית הוריה של התובעת, וזאת למשך כחצי שנה.

6.              לאחר מכן רכשו התובעת והנתבע, במשותף עם הורי התובעת, בית משותף בפלורידה, ושם הם התגוררו ביחד כששה חודשים נוספים, אז הצדדים עם בנותיהם עברו להתגורר בקליפורניה.

7.              ביום 02.07.06 חזרו הנתבע וק. לישראל.

8.              ביום 29.08.06 הגיש הנתבע בבית משפט זה, כנגד התובעת, תביעה למשמורת הקטינות.

9.              ביום 14.09.06 הגישה התובעת כנגד הנתבע את התביעה שבפני, בעניין הקטינה ק.

10.           כקבוע בחוק, עם הגשת התביעה על פי חוק אמנת האג (בדבר החזרת ילדים חטופים), עוכב הדיון בתביעת המשמורת שהגיש הנתבע.

11.           הצדדים ויתרו על הוראת החוק בדבר סיום הדיון בתוך ששה שבועות. הדיונים התנהלו פרק זמן מסויים, ותהליך הגשת הסיכומים התנהל לאטו, בהסכמה, וכאשר בכל התקופה הנ"ל (למעט בתקופת שמיעת ההוכחות, אז הגיעה התובעת לישראל ונפגשה עם הקטינה, בהנחיית יחידת הסיוע) מתגוררות התובעת והקטינה ל. בארה"ב, ואילו הנתבע והקטינה ק. מתגוררים בישראל, כאשר ק. חזרה ללמוד בביה"ס בו למדה עובר ליציאת המשפחה לארה"ב.

12.           להלן יפורטו טענות הצדדים, ואולם יאמר מייד, כי טענות הצדדים, מסתמכות בעיקרן על טענות עובדתיות מורכבות לפרטי פרטים, לא מצאתי לנכון להיכנס לכל הפרטים, ויצויינו רק העובדות הרלוונטיות להכרעה במחלוקת שבפני.

13.           ככלל, בעת הדיון בתביעות מסוג זה, על ביהמ"ש להכריע תחילה בשאלה האם המקרה שבפניו נכנס לגדר החוק. אם כן, יערך דיון בשאלה האם ארע אירוע של חטיפה, ואם התשובה גם לשאלה זו הינה חיובית, ידון ביהמ"ש בשאלה האם התקיימה איזו מטענות ההגנה שמאפשר החוק.

טענות הצדדים

          טענות התובעת בקצרה -

14.           לטענת התובעת, החליטו הצדדים, ביוזמת הנתבע, להגר באופן קבוע לארה"ב. להגשמת רצונם זה חיסלו הצדדים את כל עסקיהם ועברו לארה"ב, שם החלו בחיים חדשים, רכשו דירה ומכונית וניהלו חיים שגרתיים.

15.           בשלב מסויים דרש הנתבע כי הצדדים ישובו לישראל, ובאם לא יתאקלמו בישראל ישובו לארה"ב. נערכו מס' טיוטות של הסכמים ברוח זו, תוך הפעלת איומים מצידו של הנתבע על התובעת. במקביל פעל הנתבע כדי לשכנע את ק. כמה ייטב לה באם תחזור לישראל.

16.           תוך הטעיית התובעת, וטרם חתימתו על הסכם, רכש הנתבע כרטיסי טיסה לו ולק. ונסע לישראל תוך הצהרה כי המדובר בקייטנת קיץ בלבד.